תוצאות חיפוש: בילי בן משה

הוכרזו המועמדים לפרסי אופיר 2022: "קריוקי" ו"ולריה מתחתנת" מובילים

"ולריה מתחתנת". לנה פרייפלד. צילום: גיא רז.

האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה הכריזה על המועמדים לפרסי אופיר 2022 (ה-33 במספר), ובינהם מובילים "קריוקי" של משה רוזנטל ו"ולריה מתחתנת" של מיכל ויניק עם 14 מועמדויות כל אחד. בעקבותיהם במנין המועמדויות נמצאים "סינמה סבאיא" של אורית פוקס רותם עם 12, "הדרך לאילת" של יונה רוזנקיאר עם 11 (אחרי שקטף את הפרס הראשי בפסטיבל ירושלים האחרון) ו"סבוי" של זהר וגנר עם 7.

הסרט "איפה אנה פרנק" שמועמד לפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר, אינו מועמד לאף פרס בולט אחר (אלא רק לפרס הפסקול). דאנה איבגי מגדילה את סיכויה לזכות עם שתי מועמדויות בקטגורית השחקנית הראשית, האחת על "סבוי" והשניה על "סינמה סבאיא", ואם אכן תזכה היא תהפוך לשחקנית הראשונה עם 4 זכיות (אחרי "אור", "את לי לילה" ו"אפס ביחסי אנוש"), ותעקוף את רונית אלקבץ שאיתה היום בתיקו של 3 זכיות. מנין תיקו שכזה יש גם בקטגורית השחקן, ובמידה ויזכה ששון גבאי על "קריוקי" הוא יגיע ל-4 זכיות (אחרי "עונת הדובדבנים", "ביקור התזמורת" ו"גט: המשפט של ויויאן אמסלם"), וישבור את התיקו היום שלו מול ליאור אשכנזי (שמועמד על אותו הסרט בקטגורית שחקן המשנה), אסי דיין ומשה איבגי. במנין הנשים אפשר למצוא שתי במאיות מועמדות, 3 תסריטאיות ו-4 עורכות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שליחות קטלנית: גורל אפל" – ביקורת #1: הבנה שטחית של הרעיון

"שליחות קטלנית: גורל אפל". ארנולד שוורצנגר, גבריאל לונה.

אפשר להאשים גם את הנשיא דונלד טראמפ בחסרונות של "שליחות קטלנית: גורל אפל", אך בראש ובראשונה נדמה שהיוצרים לא הבינו את המהות שבסרטי "שליחות קטלנית" אלא רק לקחו את הרעיון באופן שטחי, וזה כולל את ג'יימס קמרון, שביים את שני הסרטים הראשונים בסדרה ובנוסף להיותו אחד המפיקים של הסרט חתום גם על הרעיון לתסריט.

אף אחד לא יזדעק שמתעלמים כאן מסדרות הטלוויזיה ומסרטי ההמשך שנעשו אחרי "שליחות קטלנית 2" (1991), שהיה סרט פעולה נהדר עם אפקטים חדשניים ומרהיבים וקצב נפלא, יחד עם דמויות מעניינות בנוסף לשתיים מהסרט הראשון (ג'ון הנער, המחסל T-1000 המאיים). בניגוד ל"שליחות קטלנית 2" ול"שובו של הנוסע השמיני", שקמרון ביים ויצר בהם משהו שונה מהסרט שקדם לכל אחד מהם, בסרט הזה משתמשים ומשחזרים קטעים אייקוניים במקום לנסות לייצר חדשים, בין השאר עם מסוק ומראה המפעל שבו נלחמים ברשע. נראה שלג'יימס קמרון יש אובססיה כלשהי למים. עם "טיטאניק", "מצולות" וסרט המשך של "אווטאר" שיתרחש בתוך ים, פה יש קטע שלם מתחת למים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לפרסי אופיר 2017: "פוקסטרוט" ו"געגוע" מובילים עם 13 מועמדויות

"פוקסטרוט".

האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה הכריזה על המועמדים לפרסי אופיר 2017 (ה-28 במספר), ובינהם מובילים הסרטים "פוקסטרוט" ו"געגוע" עם 13 מועמדויות, אחריהם "לא פה, לא שם" עם 12 מועמדויות, "מוטלים בספק" עם 9 ו"פיגומים" עם 8 מועמדויות. השחקנית נטע ריסקין מועמדת לפרס השחקנית הטובה על "מסתור" ולפרס שחקנית המשנה על "געגוע". הקולנוען המוערך נסים דיין ("מפריח היונים", "אור מן ההפקר") יזכה בפרס מפעל חיים.

רשימת הסרטים המועמדים לפרסי אופיר 2017:

הסרט העלילתי הטוב ביותר
"געגוע"
"לא פה, לא שם"
"מוטלים בספק"
"פוקסטרוט"
"פיגומים"

הבימוי הטוב ביותר
אלירן אליה, "מוטלים בספק"
מייסלון חמוד, "לא פה, לא שם"
מתן יאיר, "פיגומים"
שבי גביזון, "געגוע"
שמוליק מעוז, "פוקסטרוט"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הנוסע השמיני: קובננט" – ביקורת

"הנוסע השמיני: קובננט". קתרין ווטרסטון.

יתכן ואני סובל ממצב רפואי יחודי: קלסטרופוביה קולנועית. בעוד שאין לי בעיה במציאות להיות בחלל סגור זמן רב (בהינתן זה שיש לי גישה לאינטרנט כמובן), קשה לי מאד עם סרטים שרוב ההתרחשות שלהם היא בחלל סגור אחד. זאת גם אולי הסיבה למה אף פעם לא התחברתי לסדרת "הנוסע השמיני". זה לא מנע ממני להעריך את חלקה ובעיקר את הגיבורה הנשית הייחודית שלו, אבל אף אחד מהסרטים בסדרה לא היה מהסרטים האהובים עלי – לא בז'אנר ולא באופן כללי. כשרידלי סקוט חזר לעולם הזה 30 שנה אחרי ההתחלה שלו, לא התרגשתי יותר מדי. ואכן "פרומתיאוס" היה סרט נורא בעיני, עם עלילה לא מעניינת ועם קישור קלוש למקור.

לאור זאת, לא באתי עם הרבה ציפיות להמשך (שהוא גם הקדמה) "הנוסע השמיני: קובננט". מבחינה עלילתית הוא מוצלח יותר מקודמו, אם כי הדמויות האנושיות בו לוקות בחסר. בדומה ל"פרומיתאוס" (וכפי שמד"ב אמור לעשות) הוא מנסה להתעמק בשאלות פילוסופיות אודות משמעות הקיום ולרוב מצליח. הפעם נזנחת שאלת "מי יצר את האדם ולמה?" ומתמקד בשאלת מה הם חיים הראויים לחיות. יש כאן גישה מעניינת לעניין, שמתכתבת עם "שומרי הגלקסיה: חלק 2". לקראת סופו הסרט מעט נמרח ומנסה להבהיל ולהגעיל יותר מאשר ליצור דרמה, אבל הוא יוצר עניין לקראת ההמשך שאמור בסופו של דבר להוביל לעלילת "הנוסע השמיני" המקורי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו זוכי פסטיבל חיפה 2016: "עניינים אישיים" הטוב ביותר; פרס לחשוד בפלילים משה איבגי

"מלחמת 90 הדקות". נורמן עיסא, משה איבגי. צילום: גלית רוזן

הוכרזו הזוכים בפרסי פסטיבל חיפה 2016 (ה-32 במספר), ובראשם קטף הסרט "עניינים אישיים" של מהא חאג' את פרס הסרט העלילתי הטוב ביותר. חבר השופטים שמנה את העורכת ערה לפיד (יו"ר), הבמאית האנגליה מרתה פיינס, הבמאי תום שובל, עוה"ד אורנה לין והבמאי תאופיק אבו ואיל, נימקו את בחירתם: "יצירה שכל כולה אהבת אדם, קולחת ומצחיקה, שובת לב וטובת לב, פסיפס אנושי, מקומי ואוניברסאלי בן זמננו." פרס נוסף שנכבש על ידי הבמאיות הערביות-ישראליות הוא פרס הביכורים שהלך ל"לא פה, לא שם" של מייסלון חמוד, והשחקן הערבי-ישראלי נורמן עיסא קטף את פרס השחקן הטוב ביותר על הופעתו ב"מלחמת 90 הדקות". את הפרס חולק עיסא עם שותפו לסרט, משה איבגי, שחשוד בעבירות מין. את בחירתם בצמד, נימקו השופטים: "רק משחק רציני ואיכותי יכול להביא לתוצאה מצחיקה כל כך שממחישה את האבסורד במציאות של הסכסוך הישראלי פלשתיני על המסך ובכלל."

איבגי מופיע בקולנוע ובטלויזיה הישראלים כבר עשורים, וקשה לחשוב על פרס תרבות שפסח עליו. עם זאת, בימים אלו הוא חשוד בפלילים, ומן הראוי היה לפסול אותו ממועמדות לפרס מראש, ולא להשאיר את ההחלטה לשיקולים אמנותיים בלבד. גם אם תעשית הבידור הישראלית היא יחסית סלחנית למעשי פלילים, בטח כנגד נשים (מישהו אמר שמוליק קראוס?), הבחירה באיבגי תוך כדי ההליכים הפליליים שמתנהלים בימים אלה (ולא כבדרך כלל, עם התירוץ שעבר זמן ומי זוכר), היא בבחינת שפל מדרגה חדש, ועצוב עוד יותר ששלוש מחמשת השופטים בתחרות הן נשים. אמנם כל אדם חף מפשע עד שהוכחה אשמתו, אך מן הראוי להמתין לפני חלוקת שבחים וכסף לסיום הבדיקה הפלילית, שמצאה כבר תשתית ראייתית להעמדה לדין.

רשימת הזוכים בפרסי פסטיבל חיפה 2016:

הסרט העלילתי הטוב ביותר
"עניינים אישיים"

סרט ביכורים
"לא פה, לא שם"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

בילי קריסטל: סקירה של מנחה 8 טקסי אוסקר אשר בדרך לתשיעי

בכל שנה מעלים את שמו של בילי קריסטל כמנחה אפשרי של האוסקר, והפעם הוא באמת חזר כדי להנחות את טקס הענקת הפרסים של 2012 (ה-84 במספר). הוא הנחה לראשונה ב-1990, כששנה לפני כן לא היה מנחה בטקס, והמשיך לעוד שלוש שנים נוספות ברציפות, ופנו אליו גם להנחות בפעם החמישית ברציפות אך הוא ויתר והמפיקים פנו אל מישהו אחר. הוא הנחה ארבע פעמים נוספות עד כה, כולל את הטקס של 1998 – הטקס הכי נצפה אי פעם (בזכות "טיטאניק" שסחף את דרכו בקופות ובפרסים).

אחרי שורה של קומיקאים, הביא קריסטל משהו נוסף: מאז הטקס הראשון שלו פתח קריסטל את הטקס במחרוזת שירים על הסרטים המועמדים לסרט הטוב ביותר (טוב שחזר בשנה שאין עשרה סרטים מועמדים!). ולאחר מכן אימץ את 'הכנסתו' לסרטים של השנה, כפי שבן סטילר עשה בהצלחה רבה בטקס פרסי הקולנוע של MTV.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

דורון ערן "נמס בגשם"

דורון ערן.

דורון ערן ("רגליים קרות") יפיק ויביים את הסרט "נמס בגשם" על פי תסריט של בילי בן משה ("הכתובה"). הסרט, שמופק ללא תמיכת הקרנות, נמצא בתהליכי ליהוק, ומיועד להתחיל להצטלם כבר ב-9 במאי.

מעט פרטים נחשפו על עלילת הסרט, וידוע רק כי הוא עוסק במערכת יחסים בין הורים לילד אשר החליט לשנות את מינו.

ערן סיים לאחרונה עם הפקת הסרט העלילתי "ניקה" שביים ארנון צדוק ושסימן את שובו לענף הקולנוע אחרי שפנה לעבוד במכירת פלאפל. לערן יש גם שלושה סרטים תיעודיים בקנה: הפרק הראשון של "כל אנשי כסית" בבימויו של מאיר סוויסה כבר הושלם, ובערוץ 8 כבר ביקשו ממנו להכין פרק שני (שניהם מיועדים לשידור בערוץ בקיץ הקרוב); ו"והייתי ככינרת לגולן" אודות מנחם גולן, נמצא בעריכה.

מקבץ המלצות סינמטקים 09.06-15.06.11

"נמס בגשם".

אירועים מיוחדים

הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה TLVFest 2011
11.6-18.6 סינמטק תל אביב

הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה TLVFest 2011 (ה-6 במספר) יפתח עם הסרט "נמס בגשם" של דורון ערן, המביא לראשונה בתולדות הקולנוע הישראלי התמודדות של הורים עם ילדה טרנסג'נדרית בסרט באורך מלא. הסרט נוצר בעקבות הרצח ב'ברנוער' והזעזוע העמוק שחשו איש הקולנוע דורון ערן והתסריטאית בילי בן משה, כאשר נחשפו לעובדה כי בשל הבושה הגדולה שחשו, סירבו הורי הפצועים לבקר את ילדיהם בבית החולים. עוד על הפסטיבל ועל סרט הפתיחה בלחיצה כאן.

לזכרו של ג'וליאנו מר-חמיס
6.6 סינמטק תל אביב

סינמטק תל אביב יזניק באירוע לזכרו, את הקרנות הסרטים בהשתתפותו של ג'וליאנו מר-חמיס, שנרצח לפני כחודשיים בג'נין. בין הסרטים שיוקרנו גם "אני ואבא שלי" ו"הילדים של ארנה" שביים, ו"בחודש התשיעי", "זהר" ו"בר 51" בהם השתתף. הסרטים יוקרנו גם בסינמטקים חיפה וירושלים.

"הילד והאנפה" – ביקורת #2: סצינות מהממות ויזואלית בסרט מפוספס

"הילד והאנפה".

"הילד והאנפה" הוא סרט אנימציה יפני מאת הבמאי המעוטר הייאו מיאזקי, יוצר סרטי פנטזיה מרהיבים, כמו "הנסיכה מונונוקי", "המסע המופלא" (שזכה באוסקר), "הטירה נעה" ועוד רבים ומופלאים. סרט זה מתרכז בנער שאיבד את אמו במלחמה (כן, אפילו הקולנוע הכניס אזהרת טריגר בתחילתו עקב המצב) וגילוי מפתיע בבית החדש אליו הוא ואביו עוברים כדי לחיות עם אשתו החדשה. למרות שבסרט יש לא מעט סצינות מדהימות, גם רעיונית וגם ויזואלית, הוא לא מצליח להתגבש לכדי יצירה מעניינת במיוחד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שוברי צפיות ב-yes לשנת 2023: "אלף" ו"נובה" התכנים הנצפים ביותר

"אלף". יעקב זדה דניאל. צילום: צחי צלינקר.

סדרת הדרמה הישראלית "אלף" המבוססת על מעשיו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, תפסה את צמרת רשימת הסדרות שוברות הצפיות של yes לשנת 2023. בתחום הסרטים והדוקו בפרט, סרט התעודה "נובה" (#NOVA) שנאסף מחומרים מצולמים מהמסיבה באותו השם שהפכה לשדה קטל ב-7 באוקטובר, הוא הנצפה ביותר. עוד מעניין לשים לב שהסדרה האמריקאית "הלוטוס הלבן" שעלתה לשידור באוקטובר אשתקד ואף תפסה מקום בצמרת גם ברשימת שוברי הצפיות של 2022, המשיכה גם השנה לככב במקום גבוה (יצוין כי yes לא מוסרים כיצד נמדדים תכנים נצפים והאם צפיות שהחלו אשתקד נחשבות גם השנה).

על פי נתוני yes, מספר שעות הצפיה היומיות הממוצעות לבית אב בישראל טיפס השנה ל-10.1, בהשוואה ל-9.2 שעות ביום בשנת 2022. בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" מספר השעות אף זינק ל-12 ביום. עד פרוץ המלחמה, שיעורי הצפיה בערוצי הברודקאסט (כאן 11, קשת 12, רשת 13 וערוץ 14) היו 48% בממוצע מנפח הצפיה, בדומה לממוצע בשנת 2022 (46%), ומאז החלה המלחמה נאמדו ב-60% מנפח הצפיה. גם הצפיה בשידור חי עלתה והצפיה הנדחית צנחה ב-31% בכלל השידורים וב-63% בערוצי הברודקאסט.

במהלך אוקטובר וכשמערכת החינוך נסגרה במרבית חלקי הארץ, זינק היקף הצפיה בתכני ילדים ל-18% מנפח הצפיה ב-yes, שיעור גבוה אפילו מנפח הצפיה בחופש הגדול (16%). בשנת 2023, היקף הצפיה בתכני ילדים היה 13%, ומובילים עליו דרמה (30%) ואופרות סבון וטלנובלות (18%). ז'אנר הקומדיה תפס נפח צפיה של 10% במבט שנתי, ובמבט חודשי, החודשים היחידים בשנה שעלו על מספר זה הם אפריל (13%), יולי (16%), נובמבר (13%) ודצמבר (15%). עוד במבט שנתי, ז'אנר הפעולה תפס 11% מנפח הצפיה, אקשן מובהק 5% נוספים, תעודה 3%, מתח 2% וז'אנרים אחרים 8%.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"גולדה" – ביקורת #3: לגלות נרטיב מעט שונה ממה שחינכו אותנו

"גולדה". הלן מירן.

"גולדה" הוא סרט המגולל את סיפור מלחמת יום הכיפורים מהזווית של ראשת הממשלה גולדה מאיר, ומאיר נקודות שנעלמו מהעין הציבורית הישראלית. אמת היסטורית בצד, סרט אמור להזיז בנו משהו ובעוד שהוא לא חף מבעיות, את זה הוא עושה בהצלחה. הבעיה העיקרית שלו הוא שהוא באופן קבוע שובר את האשליה של המציאות, שאמורה להיות חלק מהקסם הקולנועי, באמצעות שילוב קטעי ארכיון וערבוב של אנגלית ועברית לכל אורכו. האלמנט הרגשי עשוי לעבוד על אנשים שהם ישראלים-יהודים, ועבורם בהחלט שווה צפייה – ספק גדול לגבי האחרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אלף ואחד" – ביקורת פסטיבל ירושלים: תנופת הסיפור הולכת ואובדת

"אלף ואחד". טיאנה טיילור.

פסטיבל ירושלים 2023 – "אלף ואחד", זוכה פסטיבל סאנדאנס השנה, הוא סרט עצמאי טיפוסי בכך שהוא דרמה על מישהו מסכן, כמעט על גבול של ניצול המסכנוּת, ומציג את הקשיים של חייו עם עצמו, עם הסביבה, עם הנסיבות, בידיעה שלא יהיה סוף לגמרי טוב, גם אם לא נעדר אופטימיות מסוימת.

במקרה הזה, אינז (טיאנה טיילור, ששיחקה בגרסה החדשה של "גברים לבנים אינם יכולים" שעשו משום מה) שמשתחררת מהכלא ומאתרת את בנה טֶרי בן ה-6, שבזמן היעדרה עבר בין בתי אומנה. הסרט מתרחש בניו יורק ב-1994; אין שום סיבה לציון המקום והתאריך בכתובית אחרי שרואים את העיר המוכרת כל כך ושומעים חדשות שמסגירות את התקופה. זה אמור להוסיף אותנטיות, כאילו זה סיפור אמיתי?

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »